לבלבל את הצמחים, מאת פרופ' רועי

בס"ד
במחקר המעובד ממאמר באתר חוקרים חקלאות בגליל - אדוגל מוצג כי קיימים שני סוגים של אורות אדומים שקולטים ושולחים הצמחים. האחד אדום והשני אדום-רחוק. האורות הללו נותנים לצמח מידע האם יש לו מתחרה (אור אדום רחוק) או שהשטח נקי ממתחרים, כלומר הצמח חי לבד (אור אדום). בנוסף לכך במחקר הוצג כי בחממות 'בילבלו' את הצמחים ושמו להם רק אור אדום ע"י צבעים זרחניים ביריעות החיפוי. כתוצאה מכך הצמחים 'חשבו' שהם חיים לבד ולכן הוציאו אנרגיה על הצמחת יבול גדול ואיכותי ולא על צמיחה לגובה של הצמח.

בילבולי מוח - עובדות ופרשנויות

שלום לכולם,
היה נהדר לראות איך אתם עובדים בצוות. במקרה שתרצו לראות שוב את 'בילבולי המוח' אז הרי הקישור. מטרת המבלבלים למיניהם הייתה להדגים עד כמה המוח שלנו מתורגל בלהוסיף השלמות ופרשנויות על מה שאנחנו חשים, רואים, טועמים או שומעים.

במדע, כדי להבין את עצמנו ואת העולם שמסביבנו אנחנו עושים תצפיות ומנסים "לנקות" אותן ככל האפשר מפרשנויות. וכמו שאמרתם היום, אחת הדרכים לעשות זאת היא להשתמש במכשירי מדידה. לדוגמה, סרגל ומד-חום בהם השתמשנו היום.

אלמוג ונועם, אני מקווה שאתם מרגישים טוב יותר, חסרתם לנו.

ומשימה קשה לסוף השבוע, באמת אתגר לא פשוט ונסיון נוסף לבלבל אתכם: סיפרו כמה פעמים לובשי הלבן מעבירים את הכדור. בהצלחה.

'האיש שחשב שאישתו היא כובע' מאת אוליבר סאקס

שלום לכולם, אני מקווה שנהניתם מקריאת הקטעים מהספר 'האיש שחשב שאשתו היא כובע' מאת אוליבר סאקס.  המשימה להזכירכם, הייתה לתאר את המקרה והסימנים הנוירולוגיים, להסביר את הסיבה לסימנים כפי שהתבררה לבסוף ולהוסיף את דעתכם, או הרגשתכם בעקבות הקריאה. שלחו לי באימייל את התשובה שלכם כדי שאוכל לפרסמה בבלוג שלנו. אם אתם מעדיפים לשים אותה בתגובה אז אתם מוזמנים. או לשלוח באימייל ולבקש שזו תהיה תגובה. 

 אני מחכה לראות את תשובותיכם.

בקשר לספר עצמו, מאד נהניתי לקרוא אותו, הרגשתי שזהו רצף של חידות מהחיים. חידות עצובות אבל מעניינות. כפי שסיפרתי לכם אוליבר סאקס הוציא לאחרונה ספר נוסף שנקרא 'מוסיקופיליה'. עוד לא קראתי אותו אבל בהחלט מתכוונת לקרוא. אגב, למי שמתעניין בבעיות זכרון, ניקול קראוס כתבה את הספר 'אדם נכנס לחדר' שמתאר אדם שאיבד את כל זכרונותיו מגיל 12 (זהו כבר סיפור בדוי, אבל מעניין). הסיפור מאד מזכיר את הקטע שקראה אביטל מתוך 'האיש שחשב שאישתו היא כובע'.

מוח מעשה ידי אדם

ראיון עם פרופ' עידן שגב מהאוניברסיטה העברית בתכנית הטלוויזיה 'לונדון וקירשנבאום' (7.9.2009)

1.      איזו מכונה מנסים פרופ' שגב ושותפיו למחקר לבנות?

2.      מדוע רוצה פרופ' שגב לבנות את המכונה?

3.      המראיין מפקפק בסיכויי הפרויקט, מדוע?

         מהם ההבדלים בדרך שבה רואים המראיין והמרואיין את המוח?

4.       המראיין נוהג להשתמש בשפה גבוהה ומאפשר לנו להרחיב את אוצר המילים שלנו. ציינו לפחות 4 מילים חדשות 'גבוהות' שהופיעו   בראיון.

5.      כיצד את/ה חושב/ת על המוח?

להרחבה, הרצאה של פרופ' עידן שגב בנושא "מוח, למידה וחישוביות":

רואים מה מצולם?

האם אתם מבחינים במה שמצולם? כיתבו את התשובה כתגובה.

הסינפסה - מרווח עצבי

 הדחף העצבי עובר כדחף חשמלי לאורך תא העצב, מהדנדריט או גוף התא ועד לטרמינל האקסון. שם מתאחות שלפוחיות המכילות את המעביר העצבי (נוירוטרנסמיטור) עם קרום התא ומשחררות את תכולתן אל המרווח הסינפטי. העברת המידע בסינפסה היא חד כיוונית. המעביר העצבי (לדוגמה, דופמין, GABA, גלוטמט, ונוראדרנלין) משתחרר אל הסינפסה ומפעיל קולטנים בתא שבצידה השני של הסינפסה (התא הפוסט-סינפטי, או התא המקבל). מופעל תהליך בתא המקבל והדחף העצבי ממשיך דרכו. בשלב זה יש להפסיק את פעולת הנוירוטרנסמיטור בסינפסה. לדוגמה, אם היינו תולים פתק על המקרר "לקנות חלב" היה עלינו להוריד אותו אחרי שקנינו חלב, אחרת היינו ממשיכים לקנות עוד ועוד גם כשאין צורך. ישנם מספר מנגנונים המפסיקים את העברת המסר בסינפסה שבה המסר כבר הועבר. לדוגמה, נשא הקולט את הנוירוטרנסמיטור חזרה לתא ששחרר אותו ומחזיר אותו אל השלפוחיות ('מיחזור'), במקרים אחרים יש אנזים המפרק את הנוירוטרנסמיטור. קישור הנוירוטרנסמיטור לקולטן הכרחי להמשך ההעברה החשמלית של האות העצבי לאורך תא העצב הפוסט-סינפטי (התא המקבל) או לתאי מטרה אחרים כמו שריר או בלוטה המפרישה הורמונים.

על אילו אתרים בנוירון ובסינפסה לדעתכם עובדים חומרים ממכרים?

רובם משפיעים בסינפסה של המעביר העצבי, דופאמין, באזור התגמול שבמוח (המופעל באופן טבעי במצבי אכילה, מין וכדומה) –

דופאמין הוא בדרך כלל נוירוטרנסמיטור מעורר. הוא נמצא במוח באזורים האחראים על בקרת התנועה. ובאזורי מוח אחרים דופאמין קשור "לתחושת אושר". מחלת פרקינסון נגרמת עקב ירידה בדופאמין בסינפסות במוח האחראיות על בקרת התנועה. נמצא שדופאמין  מעורב גם במחלת הנפש סכיזופרניה.

חומרים ממכרים גורמים לעליה בדופאמין בסינפסה במספר צורות: 1. עיכוב הנשא שמחזיר אותו לתא 2. עליה באיחוי השלפוחיות עם קרום התא  3. הגברת שיחרור דופמין. קוקאין מעכב את הספיגה החוזרת של דופאמין בסינפסה.

מאחר שהסינפסה הזו נמצאת באזור במוח הגורם להנאה ולרצון לחזור על הפעולה, האדם חש צורך להחשף שוב לחומר הממכר. אולם עם השימוש החוזר, התגובה הזו נחלשת ונזקקים לכמות גדולה יותר לצורך אותה תגובה. לאחר זמן מסוים מפסיקים לקבל תגובה. ברוב החומרים הממכרים זהו מצב שאינו הפיך. במצב של התמכרות נוצרים מסלולים עצביים העוקפים אזור בקליפת המוח הקשור לשיפוט והחלטות, וברגע שיש גירוי המזכיר את הסם, מיד הגירוי מועבר לאיזור של ביצוע בקליפת המוח. כלומר יש מעבר למצב כפייתי. לכן מנסים היום לטפל בחולים בתרופות נגד כפייתיות. גם לחץ נפשי מפעיל את המסלולים הללו ועלול לגרום לחזרה לסם. לכן כפרי הגמילה מספקים סביבה רגועה ומרחיקים מכל גירוי המזכיר את השימוש בסם.

לחצו על הקישור כדי לראות אנימציה של פעולת קוקאין (סימן אדום) על הסינפסה של דופאמין (סימן צהוב באנימציה). לפי האנימציה, כיצד פועל הקוקאין?

זהו בסרטון הבא את כל החומרים הממכרים שה'כוכב' מציע:

use it or lose it



תאי עצב חדשים (הירוקים) בהיפוקמפוס,
אזור הזיכרון והלמידה
צולם ע"י הנרייטה פראאג



"use it or lose it". המוח דינאמי. באזורים בהם מתרחשות מחשבות, למידה וזיכרון, משתנים כל הזמן הקשרים בין תאי העצב. יתרה מכך באזורי זיכרון ולמידה, אף נולדים תאים חדשים. ככל שמפעילים יותר ומגרים את האזורים הללו הם מתפתחים יותר. כלומר, היכולת השכלית איננה קבועה אלא מתפתחת ומשתנה עם השימוש בה. למעשה, ככל שתאתגרו את עצמכם יותר, אתם תהיו יותר חכמים. במקום לחשוב אם אני חכם או לא, תחשוב איך אני הופך ליותר חכם. איך אני רוכש מיומנות חדשה, איך אני מפעיל יותר את המוח שלי.

מצאו במחקרים כי ככל שהאנשים למדו יותר שנים והיו יותר שנים פעילים, הסיכוי ללקות באלצהיימר (מחלה שבה נפגע הזיכרון והתפקוד השכלי) בגיל מבוגר היה קטן יותר.