מערכת העצבים האוטונומית היא חלק ממערכת העצבים ההיקפית והיא מווסתת את פעולות הגוף שאינן מודעות. לדוגמה הפעלת השרירים הלא רצוניים כמו השרירים השולטים בנשימה, בקצב הלב, בכלי הדם, הפרשת זיעה ורוק, הפרשת הורמונים מבלוטות ועוד. קיימות שתי מערכות אוטונומיות בגוף בעלות פעילותן מנוגדת. יחד הן משיגות איזון רצוי בהתאם למצב בו הגוף נמצא.
ולסיכום, הפרה הסימפטתית של רועי:
- מערכת העצבים הסימפתטית פעילה בעיקר במצבי חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת תגובת הילחם-או-ברח המאפשרת להתמודד עם מצב חירום. במצבים כאלו יש הגברה של קצב פעימות הלב, שינויים בכיווץ כלי דם המאפשרים הזרמת דם (ואיתם גלוקוז וחמצן) אל שרירי השלד (המאפשרים תנועה של הגוף). כל פעילות שאינה חשובה לתזוזה מיידית ולתגובה לאיום מופסקת, למשל פעילויות עיכול, הפרשה וכדומה. ההורמון אדרנלין מופרש לדם ומפעיל את מערכת העצבים בסימפתטית
- מערכת העצבים הפארה-סימפתטית (פארה=ליד) – פועלת באופן הפוך למערכת העצבים הסימפתטית. מערכת זו פעילה בעיקר במצב של מנוחה ושיגרה בגוף. היא מווסתת נשימה ופעילות הלב ואחראית בעיקר על פעילות של עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה (חומרי תשמורת), התחדשות של תאים, והפרשת הורמונים של גדילה. המערכת מופעלת בעיקר על ידי גירויים המגיעים מאיברים פנימיים. אנו חשים בפעילותה למשל לאחר ארוחה דשנה, מובל דם למערכת העיכול ופחות אל המוח, ואז מתעורר רצון לנמנם. המוליך העצבי העיקרי במערכת הפארה-סימפתטית הוא האצטיל כולין.
ולסיכום, הפרה הסימפטתית של רועי:
הפרה הזו מפעילה אצלי את המערכת הסימפטתית...
השבמחקתודה לרועי
גילמור